תוכן עניינים
135 יחסים: מאיר בן ברוך הלוי, מנהג (יהדות), מערבית, מעיילין פילא בקופא דמחטא, מרת קילה, מרורים, משה פרנס מרוטנבורג, מלך אמון מאמרך, מלאכת זורה, מגן אבות (פיוט), מגפה, מגילת קהלת, מהר"ם, מהר"י, מהר"י סגל, מהרי"ל (פירושונים), מוזיקה יהודית, מודה בקנס, מיתת תלמידי רבי עקיבא, מילתא דבדיחותא, אנטישמיות בימי המוות השחור, אעדיף כל שמונה, אפיקומן, ארבעת המינים, אשר הניא, אלכסנדרי זוסלין הכהן, אליעזר אשכנזי, אז בחטאינו חרב מקדש, אברהם קלויזנר, אבוא בחיל להתיצבה, אביגדור קרא, אהרן בלומלין, אהרן ווירמש, איסור אכילת קטניות בפסח, איסור שתיית מים בחילופי תקופות, איסור והיתר, איסור והיתר הארוך, אייזיק שטיין, נוסח אשכנז, ניחום אבלים, ספר האגור, ספירת העומר, סדר ליל ראש השנה, סוכות, ערב פסח שחל בשבת, ערב יום הכיפורים, עלינו לשבח, עלייה לקבר, עטרה (טלית), עזריאל בן יחיאל, ... להרחיב מדד (85 יותר) »
מאיר בן ברוך הלוי
רבי מאיר בן ברוך הלוי מווינה (גם: מהר"ם הלוי, מהר"ם סג"ל, מהר"ם ס"ל) היה רב בפרנקפורט וארפורט וראש ישיבת וינה במפנה המאה ה-15 ואחד מחשובי הרבנים באשכנז שלאחר תקופת בעלי התוספות.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומאיר בן ברוך הלוי
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומנהג (יהדות)
מערבית
מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומערבית
מעיילין פילא בקופא דמחטא
מעיילין פילא בקופא דמחטא (תרגום: "מכניסים פיל בחור המחט") הוא ניב ארמי שמשמעו העלאת סברא, טיעון או פלפול אשר אינם מתקבלים על הדעת, ושאין להם אחיזה במציאות.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומעיילין פילא בקופא דמחטא
מרת קילה
מרת קילה (לעיתים מאוית מרת קילא) - הייתה פרשנית על של רש"י, אשר חיה בסוף ימי הביניים באשכנז.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומרת קילה
מרורים
שדה של חסה – ה"חזרת" המקובלת מרורים הוא המונח המקראי למיני הירקות שניתן לצאת בהם ידי חובת מצוות מרור בליל הסדר בחג הפסח.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומרורים
משה פרנס מרוטנבורג
רבי משה פרנס מרוטנבורג היה אחד מהראשונים, הוא חי ופעל בעיר רוטנבורג שבגרמניה בשלהי המאה ה-13 או בראשית המאה ה-14, מתלמידי המהר"ם מרוטנבורג, ומחבר 'ספר הפרנס'.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומשה פרנס מרוטנבורג
מלך אמון מאמרך
כ"י לייפציג B.H. 3, עם קישוטים ואיורים מֶלֶךְ אָמוֹן מַאֲמָרְךָ היא מערכת יוצר לראש השנה, הכוללת גוף יוצר וזולת, שהתחברה בידי רבי שמעון הגדול ברבי יצחק, מגדולי הפייטנים האשכנזים.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומלך אמון מאמרך
מלאכת זורה
הזורה מְלֶאכֶת הַזּוֹרֶה היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ועיקרה הוא זריית התבואה כלפי מעלה לאחר הדישה, על מנת להיעזר ברוח להפרדה בין גרגרי התבואה (הכבדים יותר) למוץ, הקש וקני החיטים (הקלים יותר, ועפים ברוח).
לִרְאוֹת מהרי"ל ומלאכת זורה
מגן אבות (פיוט)
מגן אבות הוא סוג פיוט, המיועד להרחיב את ברכה מעין שבע הנאמרת בתפילת ערבית של שבת, לפני הפסקה "מגן אבות בדברו" או בתוכה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומגן אבות (פיוט)
מגפה
תמותה דרמטיים ברחבי העולם. חלוקת ג'ל חיטוי בפריז במהלך מגפת הקורונה בשנים 2019–2023. המגפה הביאה לצעדים מחמירים באופן יוצא דופן במאמץ למנוע את התפשטותה המהירה של המגפה כולל הטלת תנאי סגר והוראה להישאר בבתים.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומגפה
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומגילת קהלת
מהר"ם
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומהר"ם
מהר"י
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומהר"י
מהר"י סגל
#הפניה מהרי"ל.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומהר"י סגל
מהרי"ל (פירושונים)
מהרי"ל (.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומהרי"ל (פירושונים)
מוזיקה יהודית
לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומוזיקה יהודית
מודה בקנס
מודה בקנס פטור הוא כלל הלכתי הפוטר מתשלום אדם שהודה במעשה שיש בו כדי לחייבו קנס אילו היו מעידים עליו עדים בבית דין.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומודה בקנס
מיתת תלמידי רבי עקיבא
מיתת תלמידי רבי עקיבא הוא מעשה, שמקורו בתלמוד, בדבר מיתת 24,000 מתלמידיו של התנא רבי עקיבא.
לִרְאוֹת מהרי"ל ומיתת תלמידי רבי עקיבא
מילתא דבדיחותא
ּ מילתא דבדיחותא הוא מונח בארמית, שמשמעותו דברי בדיחה (הומור).
לִרְאוֹת מהרי"ל ומילתא דבדיחותא
אנטישמיות בימי המוות השחור
Gilles Le Muisit, אב המנזר בטורנה. אנטישמיות בימי המגפה השחורה – מגפת הדבר המכונה המוות השחור, אשר התפשטה באירופה באמצע המאה ה-14, קטלה למעלה משליש מאוכלוסיית היבשת.
לִרְאוֹת מהרי"ל ואנטישמיות בימי המוות השחור
אעדיף כל שמונה
אַעְדִּיף כָּל שְׁמוֹנָה הוא פיוט לחנוכה מסוג קדושתת י"ח לחזרת הש"ץ של תפילת שחרית, פרי עטו של רבי אלעזר בירבי קליר.
לִרְאוֹת מהרי"ל ואעדיף כל שמונה
אפיקומן
האפיקומן היא מחצית המצה האמצעית מבין שלוש המצות שעל שולחן הסדר. נרתיק אפיקומן. 1992 האֲפִיקוֹמָן הוא כינוי למצה הנאכלת לקראת סופו של ליל הסדר, בסימן "צָפוּן" (כתחליף לאכילת קורבן פסח).
לִרְאוֹת מהרי"ל ואפיקומן
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
לִרְאוֹת מהרי"ל וארבעת המינים
אשר הניא
אֲשֶׁר הֵנִיא הוא פיוט לחג הפורים, המסכם את סיפור המגילה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ואשר הניא
אלכסנדרי זוסלין הכהן
הרב אלכסנדרי הכהן (הרב גם נודע בראשי תבות מהרז"ך, רז"ך וגם מהרא"ך), פעל בפרנקפורט, היה מחשובי פוסקי חכמי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה־14, מחבר ספר האגודה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ואלכסנדרי זוסלין הכהן
אליעזר אשכנזי
מצבת הרב אליעזר אשכנזי. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב הרב אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא (ה'רע"ג, 1513 – כ"ב בכסלו ה'שמ"ו, 1586) היה רב, פרשן מקרא, פייטן ופילוסוף יהודי מפורסם באירופה ובמזרח התיכון.
לִרְאוֹת מהרי"ל ואליעזר אשכנזי
אז בחטאינו חרב מקדש
אז בחטאינו חרב מקדש היא קינה קדומה לתשעה באב.
לִרְאוֹת מהרי"ל ואז בחטאינו חרב מקדש
אברהם קלויזנר
רבי אברהם קלויזנר (? - ה'קס"ט/ה'ק"ע; מכונה גם מהרא"ק) שימש כרב, וככל הנראה גם כראש ישיבה בווינה במאה ה-14.
לִרְאוֹת מהרי"ל ואברהם קלויזנר
אבוא בחיל להתיצבה
אָבֹא בְחִיל לְהִתְיַצְּבָה (לעיתים: אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכֹל בָּשָׂר), הוא פיוט הלכתי מסוג "סדר", לשבת הגדול, שכתב רבי יוסף טוב עלם, המפרט את הלכות פסח, החל מבדיקת חמץ, דרך הגעלת כלים ואפיית המצות, ועד לליל הסדר.
לִרְאוֹת מהרי"ל ואבוא בחיל להתיצבה
אביגדור קרא
רבי אביגדור קרא (נפטר בט' באייר ה'קצ"ט, 25 באפריל 1439) היה דיין, ראש ישיבה, מקובל ומשורר בפראג.
לִרְאוֹת מהרי"ל ואביגדור קרא
אהרן בלומלין
רבי אהרן בלומלין (או רבי אהרן פלוּמֶל, נהרג בט' בניסן ה'קפ"א, 24 במרץ 1421), ממנהיגי יהדות אוסטריה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ואהרן בלומלין
אהרן ווירמש
רבי אהרן ווירמש (נהגה: ווֹרְמְס או וֶרְמְס; י"ח באב ה'תקי"ד, 7 ביולי 1754 – ט"ו באייר ה'תקצ"ו, 2 במאי 1836) היה רבה של יהדות מץ, דיין, מקובל וראש ישיבה במץ, ומחבר ספרי "מאורי אור" על תלמוד בבלי ועל שולחן ערוך.
לִרְאוֹת מהרי"ל ואהרן ווירמש
איסור אכילת קטניות בפסח
חותמת כשרות המיידעת כי המוצר כשר לפסח גם לנוהגים לא לאכול קטניות איסור אכילת קטניות בפסח הוא מנהג שהתקבל בחלק מקהילות ישראל כתוספת הרחקה מאכילת חמץ בחג הפסח, על אף שקטניות עצמן אינן נחשבות לחמץ.
לִרְאוֹת מהרי"ל ואיסור אכילת קטניות בפסח
איסור שתיית מים בחילופי תקופות
ביהדות, תקופה היא אחת מארבע התקופות - ארבעת חלקיה של שנת החמה (שנקראים גם "עונות השנה").
לִרְאוֹת מהרי"ל ואיסור שתיית מים בחילופי תקופות
איסור והיתר
ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ואיסור והיתר
איסור והיתר הארוך
איסור והיתר הארוך (ידוע בקיצור או"ה) הוא ספר על הלכות איסור והיתר.
לִרְאוֹת מהרי"ל ואיסור והיתר הארוך
אייזיק שטיין
רבי יצחק אייזיק שטיין (נפטר ב-א' בתשרי ה'רנ"ו, רגנשבורג) היה מפוסקי ההלכה באשכנז של המאה ה-15, בן דורם של מהר"י ברונא ומהרי"ק.
לִרְאוֹת מהרי"ל ואייזיק שטיין
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
לִרְאוֹת מהרי"ל ונוסח אשכנז
ניחום אבלים
ניחום אבלים היא מצווה לנחם את מי שמת לו קרוב מ'שבעה קרובים', ובכך לעשות עמו חסד.
לִרְאוֹת מהרי"ל וניחום אבלים
ספר האגור
ספר האגור הוא ספר הלכה שנכתב על ידי רבי יעקב לנדא, חכם שחי בחצי השני של המאה ה-15 (המחצית הראשונה של המאה השנייה של האלף השישי במניין השנים בלוח העברי).
לִרְאוֹת מהרי"ל וספר האגור
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
לִרְאוֹת מהרי"ל וספירת העומר
סדר ליל ראש השנה
סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.
לִרְאוֹת מהרי"ל וסדר ליל ראש השנה
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
לִרְאוֹת מהרי"ל וסוכות
ערב פסח שחל בשבת
ערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת.
לִרְאוֹת מהרי"ל וערב פסח שחל בשבת
ערב יום הכיפורים
ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.
לִרְאוֹת מהרי"ל וערב יום הכיפורים
עלינו לשבח
עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ועלינו לשבח
עלייה לקבר
עלייה לקבר היא מנהג המשמר את זכרו של המת.
לִרְאוֹת מהרי"ל ועלייה לקבר
עטרה (טלית)
276x276 פיקסלים עטרה היא כינוי לעיטור מלבני המקשט את הטלית בחלקה העליון, במקום המונח על הראש.
לִרְאוֹת מהרי"ל ועטרה (טלית)
עזריאל בן יחיאל
הרב עזריאל בן יחיאל (1270 לערך – 1340 לערך) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג.
לִרְאוֹת מהרי"ל ועזריאל בן יחיאל
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
לִרְאוֹת מהרי"ל ופסיקת הלכה
קדיש יתום
קדיש יתום (או קדיש יהא שלמא, על שם המילים הפותחות את התוספת לעיקר הקדיש) היא קדיש הנאמר על ידי אבלים יהודים במשך שנת האבל על הוריהם (אבא או אמא).
לִרְאוֹת מהרי"ל וקדיש יתום
קהילת יהודי מיינץ
Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.
לִרְאוֹת מהרי"ל וקהילת יהודי מיינץ
קהילת יהודי שופרון
בית הכנסת בשופרון בעבר, ובית הכנסת האטום כיום קהילת יהודי שופרון נמצאת בעיר שׁוֹפְּרוֹן (הונגרית: Sopron; בגרמנית: Ödenburg, אֶדֶנְבּוּרְג) במחוז גיור-מושון-שופרון, שבהונגריה.
לִרְאוֹת מהרי"ל וקהילת יהודי שופרון
קהילת יהודי זלצבורג
בית הכנסת בזלצבורג בעיר זלצבורג (בגרמנית: Salzburg; בבווארית: Soizburg), בירת מדינת זלצבורג באוסטריה, קיימת קהילה יהודית מהגדולות באוסטריה, שראשיתה מימי הביניים.
לִרְאוֹת מהרי"ל וקהילת יהודי זלצבורג
קינות לתשעה באב
כותל המערבי שנות ה-50 קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו.
לִרְאוֹת מהרי"ל וקינות לתשעה באב
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
לִרְאוֹת מהרי"ל וראש השנה
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת מהרי"ל וראשונים
רחיצה בשבת
רחיצה בשבת היא איסור של חז"ל על אדם לרחוץ את גופו ביום השבת במים חמים.
לִרְאוֹת מהרי"ל ורחיצה בשבת
ריקוד מצווה
ריקוד מצווה (ביידיש מצווה טאנץ) הוא מנהג שבו בני משפחה רוקדים לפני הכלה בחתונה.
לִרְאוֹת מהרי"ל וריקוד מצווה
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
לִרְאוֹת מהרי"ל ושמחת תורה
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ושאלות ותשובות
שנהיה לראש ולא לזנב
ראשי דגים, נהוג לאכלם כחלק מסימני ראש השנה. שנהיה לראש ולא לזנב היא הבקשה הנלווית לאכילת ראש כבש או ראש דג, כחלק מסימני ראש השנה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ושנהיה לראש ולא לזנב
שערי דורא
שערי דורא הוא ספר הלכה העוסק בהלכות כשרות המזון ("איסור והיתר") וטהרת המשפחה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ושערי דורא
שלום מנוישטאדט
רבי שלום בן יצחק זעקיל מנוישטאדט (לעיתים נוישטט; מכונה מהר"ש נוישטט ורבי שלום מוויען; נפטר ב-1413 בקירוב) היה ראש ישיבה בוינה, ומראשי חכמי אוסטריה, ויהדות אשכנז בכלל, בסוף המאה ה-14.
לִרְאוֹת מהרי"ל ושלום מנוישטאדט
שבע דנחמתא
במסורת היהודית, שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות אחר תלת דפורענותא שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה, תשובה, ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים.
לִרְאוֹת מהרי"ל ושבע דנחמתא
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת מהרי"ל ושבועות
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
לִרְאוֹת מהרי"ל ותענית
תעניות וורמייזא
לקהילה היהודית בוורמייזא היו מספר תעניות ציבור מקומיות ייחודיות לה, שנקבעו על מאורעות שונים בתולדות הקהילה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ותעניות וורמייזא
תפילות ראש השנה
תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ותפילות ראש השנה
תקנות שו"ם
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
לִרְאוֹת מהרי"ל ותקנות שו"ם
תשליך
יהודים מבצעים תשליך בראש השנה. ציור מאת אלכסנדר גרימסקי תשליך הוא טקס תפילה יהודי לראש השנה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ותשליך
תלמוד תורה לנשים
תלמידות במדרשת שיל"ת לפי ההלכה, נשים אינן נכללות במצוות תלמוד תורה, אף על פי שאישה הלומדת תורה זוכה על כך לשכר.
לִרְאוֹת מהרי"ל ותלמוד תורה לנשים
תהילים ק'
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הוא המזמור ה-100 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-99).
לִרְאוֹת מהרי"ל ותהילים ק'
ל"ג בעומר
איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.
לִרְאוֹת מהרי"ל ול"ג בעומר
לא תשנא את אחיך בלבבך
לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור ליהודי לשנוא יהודי אחר.
לִרְאוֹת מהרי"ל ולא תשנא את אחיך בלבבך
לוח ארש
לוח ארש הוא ספר דקדוק שנכתב על ידי רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֵ"ץ) במטרה להגן על הנוסח הקדום של התפילה בנוסח אשכנז מול השינויים הדקדוקיים שהכניס בו רבי שלמה זלמן הנאו בן יהודה ליב כ"ץ (רז"ה).
לִרְאוֹת מהרי"ל ולוח ארש
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
לִרְאוֹת מהרי"ל וליל הסדר
ט"ו בשבט (מועד)
עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח.
לִרְאוֹת מהרי"ל וט"ו בשבט (מועד)
טל חיים
טל חיים היא סדרת ספרים של הרב שמואל טל, המורכבת מספרי עיון בסוגיות תלמודיות "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", ומספרי שיחות.
לִרְאוֹת מהרי"ל וטל חיים
זאת חנוכה
חנוכייה בזאת חנוכה, שמונה נרות דולקים זאת חנוכה הוא כינוי ליום השמיני של חנוכה (ב' בטבת או ג' בטבת) שמקורו ביהדות אשכנז, שכן בקריאת התורה של יום זה נמצאות המילים.
לִרְאוֹת מהרי"ל וזאת חנוכה
זלמן רונקיל
רבי שלמה זלמן רונקיל (או רונקֶל; נפטר בח' בחשוון, בין השנים ה'קע"א-ה'קפ"ז 1410–1426) היה רב ראש ישיבה ומקובל מגדולי רבני יהדות אשכנז במפנה המאה ה-15, רבן של מגנצא וורמיזא ורבו של מהר"י וייל.
לִרְאוֹת מהרי"ל וזלמן רונקיל
זלמן כ"ץ
רבי (שלמה) זלמן כ"ץ (מהרז"ך; נפטר בשנת ה'ר"ה, 1444) היה רב הקהילה היהודית בנירנברג וראש ישיבה בה.
לִרְאוֹת מהרי"ל וזלמן כ"ץ
זליקמן מבינגא
רבי אהרן הלוי ציון, המוכר בכינויו רבי זעליקמן בינגא (לעיתים: מהר"ז בינגא או בונגא; מהר"ז אופנהיים; מהר"ז סגל ומהר"ז אנדרנך; נפטר בסביבות שנת ה'ר"ל, 1470), היה רב מאחרוני הראשונים באשכנז.
לִרְאוֹת מהרי"ל וזליקמן מבינגא
זימון
זימון בהלכה היהודית היא ברכה מיוחדת שמברכים (לפחות) שלושה סועדים יהודים שאכלו יחדיו לפני ברכת המזון.
לִרְאוֹת מהרי"ל וזימון
חנוכייה
חנוכייה מצופה בכסף חֲנֻכִּיָּה היא תשמיש מצווה יהודי שבו נוהגים להדליק את הנרות בחג החנוכה.
לִרְאוֹת מהרי"ל וחנוכייה
חיבוט ערבה
מכירת ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה, ברוקלין חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש.
לִרְאוֹת מהרי"ל וחיבוט ערבה
חידוש מצוות התכלת
ספרים העוסקים בעניין מצוות התכלת בימינו 220px התכלת היא חלק מהותי בקיום מצוות ציצית אשר נזנח לאורך הדורות מסיבות היסטוריות.
לִרְאוֹת מהרי"ל וחידוש מצוות התכלת
חיים אליעזר בן יצחק
רבי חיים אליעזר בן יצחק מווינה, ידוע גם בכינוי מהר"ח אור זרוע, היה בנו של ר' יצחק מווינה ("אור זרוע"), וערך את כתביו של אביו.
לִרְאוֹת מהרי"ל וחיים אליעזר בן יצחק
בן משה
קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם משה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ובן משה
בשר על גבי גחלים
בשר על גבי גחלים הוא חיבור אבוד בנושא הלכה, מאת מחבר לא ידוע.
לִרְאוֹת מהרי"ל ובשר על גבי גחלים
געפילטע פיש
קציצות געפילטע פיש עם גזר צנצנות געפילטע פיש תעשייתי חזרת (חְרֶיין) ציר דגים געפילטע פיש (נהגה "גֶפִילטֶה פִיש"; מיידיש: דג ממולא) הוא מאכל מסורתי מהמטבח היהודי המזרח-אירופי ואשכנזי, העשוי קציצת דג טחון, לרוב קרפיון.
לִרְאוֹת מהרי"ל וגעפילטע פיש
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
לִרְאוֹת מהרי"ל וגרמניה
גדול הדור
גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.
לִרְאוֹת מהרי"ל וגדול הדור
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
לִרְאוֹת מהרי"ל והמאה ה-15
המבדיל בין קודש לחול
המבדיל בין קודש לחול הוא שמו של פיוט, המושר לאחר הבדלה במוצאי שבת בקרב קהילות רבות בעם ישראל.
לִרְאוֹת מהרי"ל והמבדיל בין קודש לחול
המהרי"ל
#הפניה מהרי"ל.
לִרְאוֹת מהרי"ל והמהרי"ל
האדרת והאמונה
הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה הוא פיוט נפוץ שתוכנו הוא המנון שבח להקב"ה.
לִרְאוֹת מהרי"ל והאדרת והאמונה
התנועה ההוסיטית
ממוזער התנועה ההוסיטית (בצ'כית: Husitství, הוסיטים) הייתה תנועה דתית נוצרית שצמחה מתוך משנתו של התאולוג והרפורמטור יאן הוס הצ'כי במאה ה-15 בבוהמיה ובמוראביה. ההוסיטים היו תנועה דתית שכללה מגוון קבוצות בעלות סמלים קדושים, מאפיינים לשוניים, דגשים תאולוגים וסממנים ליטורגים נבדלים מאלה של הכנסייה הקתולית המערבית.
לִרְאוֹת מהרי"ל והתנועה ההוסיטית
הלכה כבתראי
הלכה כבתראי או הלכתא כבתראי (מארמית: "הלכה כאחרונים") הוא כלל בפסיקת הלכה בתלמוד, הקובע שבמחלוקת שבין חכמים ראשונים ואחרונים, הלכה כאחרונים.
לִרְאוֹת מהרי"ל והלכה כבתראי
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
לִרְאוֹת מהרי"ל והלכות ליל הסדר
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
לִרְאוֹת מהרי"ל והדלקת נרות חנוכה
הוצאת ספר תורה
הוצאת ספר תורה בעפרה. החזן נושא את ספר התורה. מאחוריו האיש שפתח את הארון סוגר את הארון. הוצאת ספר תורה (נקרא גם הוצאה והכנסה, פתיחה או פתיחת ההיכל) הוא טקס ההוצאה של ספר התורה מארון הקודש בזמנים מיוחדים, על פי רוב הוצאת הספר תורה הוא על מנת לקרוא בו.
לִרְאוֹת מהרי"ל והוצאת ספר תורה
הימים שבין יום כיפור לסוכות
הימים שבין יום כיפור לחג הסוכות הם ארבעה ימים (י"א בתשרי - י"ד בתשרי) הנחשבים ביהדות לימים מיוחדים, בהם עוסקים במצוות.
לִרְאוֹת מהרי"ל והימים שבין יום כיפור לסוכות
ותערב
ותערב לפניך עתירתנו היא תוספת לברכת עבודה הנהוגה בנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום טוב.
לִרְאוֹת מהרי"ל וותערב
ובכן ויהי בחצי הלילה
ובכן ויהי בחצי הלילה (על שם הפזמון שלו) או אז רוב נסים הִפְלֵאתָ בלילה (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט, חלק מקדושתא, שחיבר יניי, פייטן ארצישראלי מהמאה החמישית או המאה השישית.
לִרְאוֹת מהרי"ל וובכן ויהי בחצי הלילה
וכל מאמינים
וְכֹל מַאֲמִינִים הוא פיוט העוסק בשבחיו של הקב"ה ונאמר בקהילות האשכנזים בתפילת מוסף של ראש השנה ושל יום הכיפורים.
לִרְאוֹת מהרי"ל ווכל מאמינים
ויאהב אומן
כתב יד מן המאה ה-14. וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן (מקובל גם השם הכללי קרובות לפורים או קרובץ לפורים) היא קרובת י"ח לפורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר.
לִרְאוֹת מהרי"ל וויאהב אומן
וינר נוישטאדט
וינר נוישטאדט (בגרמנית: Wiener Neustadt, נכתב לפעמים וינר נוישטט, בתרגום חופשי: "עיר וינאית חדשה") היא עיר במדינת אוסטריה תחתית שבאוסטריה, הנחשבת לאחד ממחוזותיה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ווינר נוישטאדט
כ"ב באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב אלול היא פרשת נצבים.
לִרְאוֹת מהרי"ל וכ"ב באלול
כל נדרי
תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.
לִרְאוֹת מהרי"ל וכל נדרי
כל ישראל ערבים זה בזה
"כל ישראל עֲרֵבִים זה בזה" הוא ביטוי שטבעו חז"ל, ומובנו המקורי הוא שכל יהודי נושא באחריות על קיום המצוות של חברו.
לִרְאוֹת מהרי"ל וכל ישראל ערבים זה בזה
כזית
בהלכה, שִׁיעוּר כַּזַּיִת הוא אחד משיעורי תורה, המגדיר נפח מינימלי של דבר מאכל בתחומים הלכתיים רבים.
לִרְאוֹת מהרי"ל וכזית
ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.
לִרְאוֹת מהרי"ל וימים נוראים
יעקב מרגליות (נירנברג)
רבי יעקב בן משה מרגליות (או מרגלית) היה רב, פוסק וראש ישיבה מרכזי באירופה בתקופת המעבר שבין תקופת הראשונים לאחרונים.
לִרְאוֹת מהרי"ל ויעקב מרגליות (נירנברג)
יעקב מולין
#הפניה מהרי"ל.
לִרְאוֹת מהרי"ל ויעקב מולין
יעקב לנדא (האגור)
רבי יעקב ברוך אשכנזי לנדא (נהגה לנדוֹ; נפטר ב-1493) היה מחכמי אשכנז ואיטליה במחצית השנייה של המאה ה-15 (סוף תקופת הראשונים), מחבר "ספר האגור".
לִרְאוֹת מהרי"ל ויעקב לנדא (האגור)
יעקב בן משה מולין
#הפניה מהרי"ל.
לִרְאוֹת מהרי"ל ויעקב בן משה מולין
יעקב הלוי בן משה מולין
#הפניה מהרי"ל.
לִרְאוֹת מהרי"ל ויעקב הלוי בן משה מולין
יעקב וייל
רבי יעקב בן יהודה וייל, ידוע גם כמהר"י וייל או מהרי"ו (בין 1380–1390 - לפני 1460), חי ופעל באשכנז, במחצית הראשונה של המאה ה-15 לספירה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ויעקב וייל
יצחק אייזיק מטירנא
רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ויצחק אייזיק מטירנא
יצחק הלוי
רבי יצחק בר אלעזר הלוי (מכונה בשם: רבי יצחק סגן לויה; 1000–1080 ד'תש"ס-ד'תת"מ בקירוב), מרבני אשכנז מהעיר וורמיזא, ואחד משלושת רבותיו המובהקים של רש"י.
לִרְאוֹת מהרי"ל ויצחק הלוי
יצחק הלוי סגל
רבי יצחק הלוי (מהר"י הלוי) היה רב וראש ישיבה בפולין.
לִרְאוֹת מהרי"ל ויצחק הלוי סגל
יציב פתגם
יציב פתגם הוא פיוט בארמית, שנכתב כרשות לאמירת תרגום יונתן בן עוזיאל להפטרה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ויציב פתגם
יקותיאל יהודה גרינוולד
הרב יקותיאל יהודה (זלמן לייב) (ליאופולד) גרינוַולד (בכתיב שנהג בזמנו: גרינוואלד; באנגלית: Leopold Greenwald; סיגט, תר"ן, 1890 – קולומבוס, אוהיו, י"ח בניסן תשט"ו, אפריל 1955) היה רב והיסטוריון הונגרי-אמריקאי, מחבר פורה של ספרים רבים בנושאי הלכה והיסטוריה יהודית.
לִרְאוֹת מהרי"ל ויקותיאל יהודה גרינוולד
ישראל איסרלן
רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) בקירוב, מריבור - ה'ר"כ (1460), וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי יהדות אשכנז במאה החמש עשרה ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים.
לִרְאוֹת מהרי"ל וישראל איסרלן
ישראל ברונא
רבי ישראל מברונא (כונה מהר"י ברונא; ק"ס, 1400-ר"מ, 1480 לערך) היה מגדולי פוסקי ההלכה באשכנז של המאה ה-15.
לִרְאוֹת מהרי"ל וישראל ברונא
ידידיה דינרי
ידידיה אַלטֶר דינרי (1930 – 2007) היה חוקר יהדות ופרופסור באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת מהרי"ל וידידיה דינרי
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
לִרְאוֹת מהרי"ל ויהדות גרמניה
יהדות וורמייזא
וורמס ב-1630. רחוב היהודים מסומן בצהוב יהדות וורמייזא, כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי.
לִרְאוֹת מהרי"ל ויהדות וורמייזא
יום טוב ראשון של סוכות
ממוזער יום טוב ראשון של סוכות חל בט"ו בתשרי והוא היום הראשון לשבעת ימי חג הסוכות.
לִרְאוֹת מהרי"ל ויום טוב ראשון של סוכות
יום טוב ליפמן מילהויזן
ספר נצחון של רבי יום טוב ליפמן מילהויזן רבי יום טוב ליפמן מילהויזן (מכונה גם: טביומי; נפטר בה'קפ"א, ~1421) היה רב ופוסק הלכה אשכנזי בסוף תקופת הראשונים (ראשית המאה ה-15), נודע בשל ספרו "ספר נצחון".
לִרְאוֹת מהרי"ל ויום טוב ליפמן מילהויזן
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
לִרְאוֹת מהרי"ל ויום הכיפורים
יוסף אבן פלאת
רבי יוסף בן יהודה, אִבְּן פְּלַאת (מכונה לעיתים קרובות גם אִבְּן פְּלַאט או אִבְּן פְּלַט), היה רב, פרשן ופוסק מן המאה ה-12, בתחילת תקופת הראשונים.
לִרְאוֹת מהרי"ל ויוסף אבן פלאת
יוסף יוזפא האן נוירלינגן
רבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן (ה'ש"ל, 1570 - ט' בניסן ה'שצ"ז, 3 באפריל 1637) היה רב, פוסק ומחבר.
לִרְאוֹת מהרי"ל ויוסף יוזפא האן נוירלינגן